עובדות והנהגות

גודל אמונתו

על החכמה והצדקות של רבי מאיר בעל הנס ושל ברוריה אשתו, ניתן ללמוד מהמעשה המסופר במדרש (ילקוט שמעוני): מעשה היה בר' מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה ומתו שני בניו, מה עשתה אמם? הניחה שניהם על המיטה ופרסה סדין עליהם.
במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו, אמר לה: 'היכן שני בני?' אמרה: 'לבית המדרש הלכו'. אמר לה: 'צפיתי בבית המדרש ולא ראיתי אותם'.
נתנו לו כוס של הבדלה, והבדיל. חזר ואמר: 'היכן שני בני?' אמרה לו: 'הלכו למקום אחר ועכשיו הם באים'. הקריבה לפניו המאכל לסעודת מלוה מלכה ואכל ובירך. לאחר שבירך אמרה לו: 'רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך'. אמר לה: 'אמרי שאלתך'. אמרה לו: 'רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?' אמר לה: 'בתי, מי שיש פקדון אצלו הוא צריך להחזירו לבעליו'. אמרה לו: 'רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו'. מה עשתה? העלתה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למיטה ונטלה הסדין מעליהם וראה שניהם מתים ומונחים על המיטה. התחיל בוכה ואומר: 'בני בני, רבותי רבותי. בני - בדרך ארץ, ורבי - שהיו מאירין פני בתורתן'. באותה שעה אמרה לו לר' מאיר: 'רבי, לא כך אמרת לי? אני צריך להחזיר הפקדון לרבו'. אמר: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך".
עליה נאמר : "אשת חיל מי ימצא"